החלטה בתיק ת"א 40129-09-12

1.         המבקשת היא בעלת דירה, שאותה השכירה למשיבה ולאביה המנוח בדמי מפתח בשנת 1963. המבקשת למדה בשנת 2007 על כך שהמשיבה אפשרה לאשה נוספת לגור בדירתה. על רקע האמור, ומחמת חששה כי המשיבה מאפשרת לגורמים נוספים לגור בדירה כדיירי משנה, הגישה התובעת תביעה לפינוי המשיבה. בגדרי התביעה עתרה היא לצו זמני שיאסור על המשיבה ומי שמתגוררת עמה כיום לאפשר כניסה של גורמים נוספים לדירה, על מנת שלא תסוכל התביעה. בקשה זו לסעדים זמניים היא הבקשה שלפניי.

2.         מתגובתה של המשיבה עולה כי אכן מתגוררת עמה אשה נוספת, לפחות משנת 2007, והיא הוגדרה כמטפלת של המשיבה בת ה-90 (להלן: המטפלת). המשיבה גורסת בתמצית כי אין צורך בצו, שכן לא השכירה את הדירה לדייר משנה; כי נזקה האפשרי של המבקשת אם לא יינתן הצו הוא בר פיצוי ומאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, וכי המבקשת לוקה בחוסר נקיון כפיים ובקשתה לוקה בשיהוי. המבקשת, בהודעתה מהיום, עומדת מצדה על בקשתה.

3.         שני הצדדים לא התנגדו לכך שהחלטתי תינתן על יסוד הכתובים (מה גם שתגובת המשיבה לא נתמכה בתצהיר וממילא לא ניתן לחוקרה), ולפיכך ניתנת החלטתי.

4.         דין הבקשה להתקבל בעיקרה. קושי מרכזי בתגובת המשיבה הוא שזו לא נתמכה בתצהיר, אף שעסקה בעניינים עובדתיים. לא ניתן לקבוע, לדוגמה, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה כאשר היא לא מצהירה על נזקיה האפשריים. יתרה מכך, תגובתה רווייה באמירות חמקניות לגבי מצב הדברים העובדתי: המשיבה לא ראתה לנכון לבאר מי היא האשה הנוספת; במקום לציין ממתי היא מטפלת במשיבה מצוין רק שהמבקשת עצמה ערה לפחות משנת 2007 לדבר קיומה של המטפלת; במקום להצהיר כי המטפלת מעניקה שירותי סיעוד ונקיון נטען כי מכתב התביעה (של המבקשת כמובן) עולה שהמבקשת ערה לכך שהמטפלת מעניקה שירותים כאמור, וכך הלאה.

5.         קושי נוסף הוא שהמשיבה לא הסבירה מדוע הצו אמור להקשות עליה: מטפלת, כך ניתן להבין, קיימת. אין סיבה להניח שהמשיבה נדרשת להכניס אחרים לדירה, ודאי כדיירי משנה. מאידך גיסא, הכנסת גורמים נוספים לדירה עלולה להקשות על מימוש פירות תביעתה של המבקשת (ככל שזו תצלח) ולמנוע את אפשרות פינוי הדירה, ולפגוע בזכויותיה הקנייניות. מאזן הנוחות נוטה אפוא באופן ברור לטובת המבקשת. מכאן שגם בלא להעמיק בשאלת סיכויי התביעה (וממילא אין לומר כי אלו נמוכים, כאשר המשיבה נמנעת מהצגת גרסה סדורה תוך תמיכתה בתצהיר) - דין הבקשה להתקבל. טענות נוספות לשיהוי וחוסר נקיון כפיים רחוקות היו מלשכנע, וודאי שאינן גורעות מן המסקנה האמורה.

6.         המשיבה מעלה סייג אחד שראוי להתייחס אליו: כי ייתכן שבעתיד תיאלץ להחליף את המטפלת שלה. אם כך יהיה המצב - ראוי כי היא תגיש בקשה סדורה ומלאה לשינוי החלטתי זו, בהתאם לתקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת חלף הותרת הדרך פתוחה לפני המשיבה להכניס לדירה כבר לעת הזו את כל מי שתחפוץ.

7.         יצוין כי לא ראיתי לקבל את הבקשה רק במובן אחד, והוא בהתניית הותרתה של המטפלת בדירה בכך שייחשפו כל פרטיה. זהו עניין לשלב ההליכים המקדמיים בתיק העיקרי, לא לסעדים הזמניים, שעניינם בשימור המצב הקיים. במובן זה איחרה המבקשת בחמש שנים בהגשת בקשתה. לעת הזו אין אפוא אלא להניח כי האשה הנוספת בדירה היא אותה מטפלת של המשיבה, שניתן להבין כי גרה עם המשיבה מזה חמש שנים לפחות, ולטענת המשיבה - מטפלת בה. ככל שיימצא לבסוף בדירה מי שאינו עונה על התיאור האמור, ודאי שהצו האוסר על כניסתו חל אף עליו.

8.         מחמת גילה ומצבה הנטען של המשיבה לא ראיתי לעשות לעת הזו צו להוצאות, אף שהצדדים יוכלו לטעון בעניין זה עם סיום ההליך העיקרי.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ג, 11 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: